הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס

הפרק 22

ויקרב חג המצות הנקרא פסח׃
2 והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם׃
3 והשטן נכנס ביהודה המכנה איש קריות והוא במספר שנים העשר׃
4 וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם׃
5 וישמחו ויאתו לתת לו כסף׃
6 ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם שלא לעיני ההמון׃
7 ויבא יום המצות אשר זבוח יזבח בו הפסח׃
8 וישלח את פטרוס ואת יוחנן לאמר לכו והכינו לנו את הפסח ונאכלה׃
9 ויאמרו אליו באי זה מקום תחפץ כי נכין אותו׃
10 ויאמר אליהם הנה אתם באים העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו אל הבית אשר יבוא שמה׃
11 ואמרתם אל בעל הבית כה אמר לך הרב איה המלון אשר אכלה שם את הפסח עם תלמידי׃
12 והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה שם תכינו׃
13 וילכו וימצאו כאשר דבר אליהם ויכינו את הפסח׃
14 ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו׃
15 ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי׃
16 כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים׃
17 ויקח את הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו ביניכם׃
18 כי אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מתנובת הגפן עד כי תבוא מלכות האלהים׃
19 ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם לאמר זה גופי הנתן בעדכם זאת עשו לזכרוני׃
20 וכן גם את הכוס אחר הסעודה לאמר זו הכוס היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם׃
21 אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן׃
22 כי הן בן האדם הלך לו כפי אשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר׃
23 והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת׃
24 וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם׃
25 ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד׃
26 ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת׃
27 כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת׃
28 ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי׃
29 לכן אני מנחיל אתכם כאשר הנחילני אבי את המלכות׃
30 למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל׃
31 ויאמר האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזרותכם כחטים׃
32 ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב חזק את אחיך׃
33 והוא אמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים גם למות׃
34 ויאמר אני אמר לך פטרוס לא יקרא תרנגל היום עד כי שלש פעמים כחשת בי לאמר לא ידעתיו׃
35 ויאמר אליהם כאשר שלחתי אתכם בלי כיס ותרמיל ונעלים החסרתם דבר ויאמרו לא חסרנו כל דבר׃
36 ויאמר אליהם אכן עתה אשר לו כיס ישאהו וכן גם את התרמיל ואשר אין לו הוא ימכר את בגדו ויקנה חרב׃
37 כי אמר אני לכם אשר צריך עוד להתמלא בי הכתוב הזה ואת פשעים נמנה כי כל הכתוב עלי בא עד קצו׃
38 ויאמרו אדנינו הנה פה שתי חרבות ויאמר אליהם די׃
39 ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו׃
40 ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו לבלתי בוא לידי נסיון׃
41 והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר׃
42 אבי אם רצונך להעביר מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך׃
43 וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו׃
44 ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ׃
45 ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון׃
46 ]74-64[ ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו׃
47 ]74-64[׃
48 ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם׃
49 והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב׃
50 ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית׃
51 ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו׃
52 ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות׃
53 ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך׃
54 ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק׃
55 ויהי כי בערו אש בתוך החצר וישבו יחדו וישב גם פטרוס בתוכם׃
56 ותראהו השפחה יושב נגד האור ותבט בו ותאמר גם זה היה עמו׃
57 ויכחש בו ויאמר אשה לא ידעתיו׃
58 ואחרי מעט ראהו אדם אחר ויאמר גם אתה מהם ויאמר פטרוס לא אדם כי אינני׃
59 ואחרי עבר כשעה אחת קים איש אחר לאמר אמנם גם זה היה עמו כי אף הוא גלילי׃
60 ויאמר פטרוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמר והוא עודנו מדבר והתרנגול קרא׃
61 ויפן האדון ויבט אל פטרוס ויזכר פטרוס את דבר האדון אשר דבר אליו כי בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים׃
62 ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי׃
63 והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו׃
64 ויחפו את ראשו ויכהו על פניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא ההלם אותך׃
65 ועוד גדופים אחרים הרבו עליו׃
66 ובהית הבקר נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והסופרים ויעלהו לפני הסנהדרין שלהם ויאמרו האתה הוא המשיח אמר לנו׃
67 ויאמר אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו׃
68 וגם אם אשאל לא תשיבו דבר ולא תשלחוני׃
69 אבל מעתה יהיה בן האדם ישב לימין גבורת האלהים׃
70 ויאמרו כלם הכי אתה הוא בן האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי אני הוא׃
71 ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מפיו׃