סוגיות משפטיות


  • ויהי כבואם אל כפר נחום ויגשו אל פטרוס גבי מחצית השקל ויאמרו הלא יתן רבכם את מחצית השקל׃2ויאמר הן ובבואו הביתה קדם אתו ישוע לשאל מה דעתך שמעון מלכי הארץ ממי יקחו מכס ומס מאת בניהם או מאת הזרים׃2ויאמר פטרוס אליו מאת הזרים ויאמר לו ישוע אם כן אפוא הבנים חפשים המה׃אך למען לא נהיה להם למכשול לך אל הים והשלכת אל תוכו חכה ואת הדג הראשון אשר יעלה שאהו וכאשר תפתח את פיו תמצא בו אסתירא אותו קח לך ונתת
    מַתָּי 17: 24- 27
  • לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנפים מה תנסוני׃הראוני את מטבע המס ויביאו לו דינר׃ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו׃ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃
    מַתָּי 22: 17- 21
  • כן דברו וכן עשו כאנשים העתידים להשפט על פי תורת החרות׃כי אין חסד בדין לאשר לא עשה חסד והחסד יתגאה על הדין׃אחי מה יועיל לאיש אם יאמר כי יש לו אמונה ומעשים אין בו התוכל האמונה להושיעו׃
    פטרום הראשונה 2: 12- 14
  • מהר התרצה לאיש ריבך בעודך בדרך אתו פן יסגיר אתך איש ריבך אל השפט והשפט יסגירך לשוטר והשלכת את בית הכלא׃אמן אמר אני לך לא תצא משם עד אשר שלמת את הפרוטה האחרונה׃
    מַתָּי 5: 25- 26
  • ולפני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם ולגוים׃וכי ימסרו אתכם אל תדאגו איך ומה תדברו כי ינתן לכם בשעה ההיא את אשר תדברו׃
    מַתָּי 10: 18, 19
  • ואל תהיו חיבים לאיש דבר זולתי אהבת איש את רעהו כי האהב את חברו קים את התורה׃
    אל־הרומיים 13: 8
  • ויאמר אליו פילטוס אלי לא תדבר הלא ידעת כי יש לאל ידי לצלבך ויש לאל ידי לשלחך׃ויען ישוע לא היתה לך רשות עלי לולא נתן לך מלמעלה לכן עון המסגיר אתי אליך גדול מעונך׃
    יוחנן 19: 10, 11
  • ויהי בימים ההם ותצא דת מאת הקיסר אוגוסטוס לספר את כל ישבי תבל׃וזה המפקד היה הראשון בהיות קוריניוס שליט בסוריא׃וילכו כלם להתפקד איש לעירו׃ויעל גם יוסף מן הגליל מעיר נצרת אל יהודה לעיר דוד הנקראה בית לחם כי היה מבית דוד וממשפחתו׃להתפקד עם מרים המארשה לו והיא הרה׃
    לוקם 2: 1- 5
  • הן גוים כמר מדלי וכשחק מאזנים נחשבו הן איים כדק יטול׃ כל הגוים כאין נגדו מאפס ותהו נחשבו לו׃
    ישעיה 40: 15, 17
  • כי נפתח לי פתח גדול ורב פעלים ורבים המתקוממים׃
    הראשונה אל־הקורינתים 16: 9
  • כל נפש תכנע לגדלת הרשיות כי אין רשות כי אם מאת האלהים והרשיות הנמצאות על יד אלהים נתמנו׃לכן כל המתקומם לרשות מרד הוא בצווי האלהים והמרדים ישאו את דינם׃כי השליטים אינם לפחד למעשים הטובים כי אם להרעים ועל כן אם רצונך שלא תירא מן הרשות עשה הטוב והיה לך שבח ממנה׃כי משמשת אלהים היא לטוב לך אך אם הרע תעשה ירא כי לא לחנם חגרת חרב היא כי משמשת אלהים היא נקמת בקצף מכל עשה הרע׃על כן עלינו להכנע לא לבד בעבור הקצף כי גם בעבור דעת חובתנו׃כי לזאת אף משלמים אתם את המס כי משרתי אלהים המה השקדים על זאת׃לכן תנו לכל איש כחובתכם המס לאשר לו המס המכס לאשר לו המכס והמורא לאשר לו המורא והכבוד לאשר לו הכבוד׃
    אל־הרומיים 13: 1- 7